יום שלישי, 16 בפברואר 2016

סיכום שיעור זן-שיאצו - סוכם על ידי עטר

אופן הטבור



זן שיאצו – שיעור 16 (9.2.16)
התחלנו במדיטציה שבה אפשרנו לספירלה לעלות מהאדמה ולעבור בתוכנו. ספירלה שנייה ירדה מהשמיים ונכנסה דרך הכתר, ושתי הספירלות התלפפו זו בזו בתוכנו. הסתכלנו על כדה"א מבחוץ, פתחנו אותו ל-6 כיוונים והכנסנו את התמונה אל תוך אזור אחד בגוף שלנו ולתוך תא בודד אחד. בכל תא בגוף יש את כל פוטנציאל הריפוי. כל אחד הודה על דבר-מה, ביקש לעצמו בקשה למפגש ונזכר במשהו לגבי עצמו.

נזכרנו בייעוד, באור חסר גבולות, בשמחת הפשטות, בעוצמה... ונעמי הרגישה צורך להזכיר שאנחנו לא גוף עם נשמה, אלא נשמה בתוך גוף... ואנחנו למעשה לא זוכרים את היותנו נשמה, את מלוא האור שהננו.
במעגל שיתוף דיברנו על כך שכל מי שמגיע אלינו, כל מי שנשלח אלינו, יש לנו יכולת לעזור לו. האחריות שלנו היא על עצמנו בלבד ולא עליו, ועצם המגע בלחץ שווה והאפשרות שאנו נותנים לאדם לנוח ולהניע תנועה מעצמו, היא הכל. אנחנו לא מרפאים אף אחד ואנחנו לא יכולים לטעות, מקסימום לא נבחר את המרידיאן המדויק ביותר או את הכיוון שבו נמצאת התנועה הפוטנציאלית הגדולה ביותר. כל עוד לא נלחץ וניכנס אל תוך הגוף בכוח, לא נוכל לעשות נזק.

עם חולי סרטן או חולים במחלה קשה אחרת, אנשים שסובלים מהפרעות נפשיות ואנשים שמשתמשים בסמים – לא נעשה טיפול ארוך, מקסימום רבע שעה. לאדם במצב כזה יש מעט אנרגיה ומשאבים להניע תנועה אצלו, ולכן הטיפול צריך להיות במנות קטנות. בנוסף, עבורנו כמטפלים, אלה אנשים שמגע ממושך בהם הוא שואב ומרוקן, ואנחנו צריכים לשמור על עצמנו. אם אחרי שנגענו באדם, אנחנו מרגישים שלא נכון לנו להמשיך איתו, אפשר וכדאי להפנות אותו הלאה למטפל אחר.

זמן של טיפול הוא לא ידוע, ובכלל אורך הטיפול איננו משנה. מתי שאנחנו מרגישים שנגמר, זה נגמר, גם אם זה אחרי מספר דקות.

דיברנו על ספקות, על הראש שמערים עלינו, על הצל שיש בכל אחד מאיתנו. המטרה היא לראות אותו, "לתפוס אותו על חם", ואז אנחנו מקטינים אותו ומגדילים את האור בנו.

קיבלנו הנחיה לטפל בשני אנשים במשך 8 טיפולים, ולסכם את סשן הטיפולים עד סוף השנה.
דיברנו על כך שחשוב לתרגל את הטכניקה, את מהלך הקטה, גם אם נראה שהתרגול הזה סותר את העבודה שהיא בדמיון, שבה אנחנו נשארים, "לא עושים כלום", פותחים כיוונים, רואים צבעים וצורות גאומטריות... כמו צעדים של ריקוד, כשהגוף יכיר את התנועות ולא יצטרך את הראש, נוכל להכניס בטיפול את אותה מהות ולעוף עם זה...

מתחנו את המרידיאנים כולנו יחד, והרחבנו על כל מרידיאן, לפי השעון הביולוגי ביממה:

3-5 ריאות: החיים כאן מתחילים עם הנשימה הראשונה ומסתיימים עם זו האחרונה. מבחינה סטטיסטית רוב הלידות והמיתות מתרחשות בשעות אלה.

5-7 מעי גס: קשור לשחרור ולהתרוקנות. אלה גם השעות שבהן נכון לגוף להתרוקן בבוקר, וכאשר זה לא קורה, זה איתות לכך שהמרידיאן יצא מאיזון.

7-9 קיבה: זמן להאכיל את הגוף באוכל גשמי. אוכל קשור לאמא ומרידיאן הקיבה קשור לנתינה והזנה, גם כשהן מגיעות לקיצוניות בצורת נתינת יתר.

9-11 טחול: שייך גם הוא לאלמנט האדמה, אחראי לשמור על האיברים במקום. בניגוד לכוח המשיכה שמושך אותנו כלפי מטה, הטחול הוא שמחולל את כוח העילוי ששומר אותנו זקופים – כוח האהבה. הטחול אחראי על זיכרון ופעולות קוגניטיביות, ולכן עד השעה 11 בבוקר רובנו אפקטיביים בלמידה, ולאחר מכן פחות. רואים זאת גם אצל ילדי בית ספר שלאחר הפסקת 10 כבר מתקשים לשבת ולהתרכז.

11-13 לב: תפקידו להיות בשקט.

13-15 מעי דק: מגן על הלב וסופג אליו את הטראומות לאורך החיים. כאשר עולה כאב, אנשים נוטים להשתיק אותו, לרצות שייפסק, אבל למעשה הוא עולה בשביל להתנקות מהגוף.

15-17 שלפוחית שתן
17-19 כליות: הכליות הן הכל – מוח, מערכת עצבים, רחם, כוח הרצון וכוח החיים. זהו אחד המרידיאנים החשובים ביותר. כשאנשים מאבדים באחת את הצבע בשיער, זה סימן לחולשה במרידיאן הכליות.

19-21 מגן לב: זמן להיות עם המשפחה, לשבת מול המדורה – מרידיאן של מערכות יחסים.

21-23 מחמם משולש: איזון. מחמם המשולש מורכב מ-3 מחממים – בחזה, בסרעפת ובבטן התחתונה.

23-1 כיס מרה: הוצאת רעיונות וחזונות אל הפועל.

1-3 כבד: נפתח אל העיניים – ראייה קדימה, חזון, יצירה. מחשבות יצירתיות עולות בשעות הלילה ובחלומות.

עברנו על הזונים בגוף:
מלמעלה – GV, ריאות, לב, כבד, מגן לב (מתחת לחזה), כיס מרה, קיבה, מחמם משולש, טחול (מעל הטבור), כליות (מתחת לטבור), מעי גס (עצמות הביקיני), מעי דק, שלפוחית שתן (עצם הזנב מאחורה ועצם החיק מקדימה), CV.

דיברנו על מערך התמיכה של כל מרידיאן – 'אור הנשמה משתקף ברגש ובתודעה'. לכל מרידיאן יש מערך של 5 מרידיאנים שתומכים בו, כל אחד ברמה אחרת. כמו כן, כל מרידיאן משתתף במערך התמיכה של מרידיאנים אחרים, וממלא את כל אחת מרמות התמיכה עבור מרידיאנים שונים. לכן, כמו תא בודד שכולל את הפוטנציאל השלם, כך גם מרידיאן יחיד כולל בתוכו הכל – פרקטל.

בתרגול עבדנו עם המרידיאנים דרך הזונים.
כל אחד מאיתנו בחר רמת תמיכה מסוימת עבור עצמו: אור / נשמה / השתקפות / רגש / תודעה.
התחברנו לאדמה, הנחנו ידיים על הגב של מי ששכב לפנינו ובחרנו נקודה שקראה לנו להישאר בה. זיהינו באיזה zone יושבת הנקודה, ושאלנו את האדם מהי רמת התמיכה שהוא מבקש לעצמו. בדקנו את הגב בנקודות אחרות, עברנו על קשת הצבעים כדי לבצע אבחון ולברר אם יש מרידיאן חזק, ער, או דווקא אחד חלש...

חזרנו אל הנקודה שמשכה אותנו בהתחלה ופתחנו כל אחד את המרידיאן שעובר בה מתוך התכווננות לרמת התמיכה המבוקשת. כל אחד עשה זאת בדרך שלו – כדור ב-3 גוונים של צבע המרידיאן שבתוכו מסתובבת המילה שמציינת את רמת התמיכה, פתיחה ל-6 כיוונים, שימוש בצורות גאומטריות...
כשהרגשנו שהסתיים, בדקנו שוב אם הנקודה עדיין קוראת לנו, ואבחנו שוב את קשת הצבעים בגב, והפנינו תשומת לב לתחושה שעולה מהגב בהשוואה לזו שהיתה בהתחלה.

בבית התבקשנו לשנן את מפת הזונים ולתרגל על גופים שונים את איתור הזונים השונים.
סיימנו בתחושות של תודה, העמקה, שקט.





יום שבת, 2 בינואר 2016

סיכום הסדנה במדבר נובמבר 2015


את המדבר אי אפשר להעביר במילים, ובכל זאת עטר סיכמה לנו את הסדנה.
מימד הזמן הוא שונה לחלוטין. מה שקולטים ביומיים, הוא כמו שנתיים התפתחות לפחות. כך שסדנה כזו מהווה קפיצה לחיבורים שלנו פנימה. אל גוף האור, אל אלוהים, אל ניצוץ הנשמה שבתוכנו.
הסדנה הקרובה תהיה בסוף ינואר.
ובעיקר יש את רגעי השקט. בהם הווים. הכנת הארוחות, הדלקת האש, יציאה לטבע. השמיים הכחולים.
כל אלו באמת מחזירים אותנו הביתה. פנימה. ללב.

תהנו מהסיכום של עטר.

סדנה ראשונה במדבר (נובמבר 2015)
התחלנו את המסע בחמישי בערב, מעגל פתיחה, שבו כל אחד ביקש לעצמו בקשה לסדנה:

נעמי ביקשה לראות את הנשמה של כל אחד, שנמצאת מעבר לאני שלו בעולם הזה.
עידן ביקש טבע ואנשים.
מיי ביקשה להרגיש בבית, לחזור לאדמה.
תומר ביקש להיות.
טלי ביקשה השתנות.
גבי ביקשה שחרור ממחשבות מגבילות, מתחושות אשמה...
אפרת ביקשה משהו שקשור לזרימה בתוכה, לאומץ.
נדב ביקש ללמוד.
רווית ביקשה משהו שקשור לאינטראקציות עם אנשים.
אופיר ביקשה לצאת מאזור הנוחות.
איילת השחר ידעה שהיא חוזרת הביתה, שזה-זה, על כל מרכיביו.
מיכל... מה מיכל ביקשה? אני רק זוכרת שנעמי אמרה שהיא רואה אצלה בפנים נשמה מאד רגישה.
עטר ביקשה מנוחה ואינטימיות עם אנשים.
מירב הזינה אותנו באור ואהבה, וכמה חוקים קוסמיים...

ליעד ודניאל הגיעו מאוחר יותר, כמו מעולמות גבוהים.

מייפל ודובה.



עברנו לתחושות הגוף, כשנעמי בחרה לכל אחד אזור מדויק לו.
יצרנו רשת חוטים בינינו, כשכל אחד מעביר את כדור החוט למישהו שנגע בו בדבריו.
דיברנו על חיבור שאפשרי גם "כשמנתקים" את הקשר הפיסי הנראה (חוט, מגע).

בשישי בבוקר התחלנו עם מתיחות המרידיאנים. דיברנו על המרידיאן הספירלי.
מעבר ל-12 המרידיאנים שאנחנו כבר מכירים, יש עוד שני מרידיאנים שעוברים לאורך הגוף, מלפנים ומאחור, וצבעם זהב וכסף. המרידיאן ה-15 הוא המרידיאן הספירלי, צבעו כחול עמוק, כמו כחול של טווס. הוא נע כסליל כפול, כמו מבנה ה-DNA, ועובר בין המפרקים.

המפרקים בגוף הם כמו כיכרות בכביש - הם מרכזים את התנועה. הם נקודות החולשה של הגוף, ובמקביל בהם מרוכזת האנרגיה. יש בהם צפיפות גבוהה יותר, ומהם המקור לשינוי. בתוך כל מפרק הספירלה דחוסה כמו כדור חוטים, ובין מפרק למפרק היא נשלחת, אוורירית יותר.
כשמסתכלים על אדם ששוכב מכיוון הראש שלו, ניתן לראות נטייה של האף לאחד הצדדים (ויש אנשים שאין אצלם נטייה). הנטייה הזו מעידה על נטייה של האדם לכיוון מסוים, על פי העין הדומיננטית שלו שמושכת את כל הגוף לכיוון שלה. עניין זה איפשר לנו לבחור את הסליל הראשון של המרידיאן הספירלי - התחלנו מהכתף שאינה דומיננטית.

המרידיאן הספירלי נע מהכתף השמאלית - לאגן הימני - לברך השמאלית - לקרסול הימני - לבוהן השמאלית והחוצה מהגוף - זהו סליל אחד. הסליל השני עובר בדיוק במסלול המקביל. שני הסלילים ממשיכים מהכתפיים למעלה אל המרחב דרך צד הראש הנגדי לכתף.
הנחנו ידיים על המפרקים של מי שעבדנו איתו, ששכב על הגב, ראינו את הנתיב של המרידיאן הספירלי, הזרמנו אותו בכחול, עד שהצלחנו לראות בגוף שלנו את הסליל הכפול בתנועה בו זמנית.
בין המפרקים במסלול יש מרחקים הולכים וקטנים, כך שבין כל שני מפרקים יש יחס הקרוב ליחס הזהב. כלומר, כל מפרק גדול בכ-2/3 מהמפרק שאחריו. זאת בדומה לסדרת פיבונצ'י שבה היחס בין כל שני איברים עוקבים שואף ליחס הזהב.
(סדרת פיבונצ'י היא סדרת מספרים ששני איבריה הראשונים הם 1, וכל איבר בסדרה הוא סכום שני המספרים שלפניו: 1,1,2,3,5,8,13,21…)

לאחר מכן יצאנו למדבר, כל אחד לבד, מצויד באצטרובל וצבעים, כדי למצוא ולצבוע ספירלות באצטרובל.
כשהתכנסנו שוב כל אחד בחר מספר, ונעמי סיפרה שזה הגיל שבו נקטעה עבור כל אחד מאיתנו הספירלה. המספר 6 יכול להיות 6 שנים, 6 חודשים, 6 ימים, 6 חודשי היריון... המספרים נוטים להיות נמוכים, מהשנים הראשונות שלנו, עד פחות או יותר גיל 7.

התחלקנו לשלשות, וכל פעם זוג עבד על אדם שלישי.
הנשמה שלנו חווה בחיים האלה אינסוף רגעים - מספר השנים שלנו X 365 ימים בשנה X 24 שעות ביום... אנחנו יכולים לבקש לקבל תחושה מכל רגע שאותו חוותה הנשמה שאיתה אנו מבקשים לבוא במגע.
ביקשנו לקבל תחושה מהגיל אותו בחר המקבל, והנחנו ידיים על מקום בגוף שלו שהוא השתקפות של המקום המורגש בגוף שלנו. כל אחד בחר בדרך המתאימה לו - צבע, תנועה, נקודה במרחב... וכולם תוך חיבור לאדמה ומגע שמכוון אל מעבר לגוף, אל המרחב.
כאשר התקבלה תחושה של מיצוי, חזרנו וביקשנו תחושה בגוף מהנשמה ברגע הנוכחי, ושוב חזרנו אל הגיל שבו נשברה הספירלה, ובדקנו מה מורגש כעת...

למחרת בבוקר מתחילים שוב עם מתיחות מרידיאנים, הפעם עם צורות גאומטריות. לכל מרידיאן יש צבע, הגוף שלנו בנוי משכבות של צבע שבהן עוברים המרידיאנים, ולכל שכבת צבע יש צורה גאומטרית. בטיפול אנחנו יכולים לבחור לעבוד עם צבע ויכולים לבחור לעבוד עם הצורה הגאומטרית. הצורות הגאומטריות של המרידיאנים הן גאומטריות מקודשות - כלומר, צורות שניתן להכניס לכדור כך שכל הקודקודים נוגעים בכדור. הן כולן בנויות מ-3 צורות דו-ממדיות בסיסיות: משולש, ריבוע ומחומש.

ריאות

מעי גס

טחול

קיבה

לב

מעי דק

שלפוחית שתן

כליות

מגן לב

כבד

מחמם משולש

כיס מרה


1.      ריאות LU ירוק - צורה גאומטרית של מחומש תלת ממדי. מבנה תלת ממדי שבנוי מ-12 פאות של מחומשים.
2.      מעי גס LI צהוב - פירמידה שבסיסה משולש.
3.      קיבה ST צהוב - פירמידה שבסיסה משולש.
4.      טחול SP ירוק - מחומש תלת ממדי.
5.      לב HT סגול - עשרימון - צורה תלת ממדית המורכבת מ-20 פאות של משולשים.
6.      מעי דק SI אדום - קובייה.
7.      שלפוחית שתן BL אדום - קובייה.
8.      כליות KD סגול - עשרימון.
9.      מגן לב PC טורקיז - מגן דוד תלת ממדי. בשכבה הכחולה יש שני רבדים - טורקיז וכחול, ולכל אחד מהם צורה גאומטרית שונה.
10.  מחמם משולש TW כתום - קובייה.
11.  כיס מרה GB כתום - קובייה.
12.  כבד LIV כחול - שתי פירמידות עם בסיס מרובע משותף.

בזמן המגע הנחנו ציור של הצורה הגאומטרית על גוף המטופל וראינו בעיני רוחנו את הצורה הגאומטרית של בן הזוג של המרידיאן, או שראינו את שתי הצורות מסתובבות אחת בתוך השנייה, במהירויות שונות, בכיוונים שונים... ובכל פעם בדקנו ונוכחנו שהמתיחה השתפרה.

בלימוד האחרון נעמי הציגה לנו חיבור בין מעגל המרידיאנים לבין סדרת פיבונצ'י. שניהם מסבירים את החיים, הקיום, ולכן מוכרח להיות ביניהם קשר.
מתחילים ממרידיאן מסוים ובודקים על איזה מרידיאנים נופלים איברי הסדרה:
1 - המרידיאן הנבחר (למשל לב)
1 - צועדים צעד אחד - מעי דק
2 - צועדים עוד שני צעדים - כליות - ממזרח למרידיאן הנבחר
3 - כיס מרה - המרידיאן שממול, השתקפות של המרידיאן הנבחר
5 - טחול
סיימנו מעגל אחד, ועכשיו האיברים שנקבל יהיו ברובד אחר. ניתן לדמות זאת כספירלה שמתחילה מהמרידיאן שבחרנו ועם כל סיבוב עולה כלפי מעלה לרובד חדש.
8 - כבד
13 - ריאות
21 - מחמם משולש
הסברים:
·         2 - המרידיאן שיושב ממזרח הוא האור. עליו נופלים הרבה ממספרי הסדרה, כלומר מרוכזת בו אנרגיה - הוא מספק תמיכה גדולה למרידיאן הנבחר. בדיוק כמו מפרק - שבו יש צפיפות של הספירלה, והוא הנקודה החלשה, החלון, שדרכו נכנס האור.
·         3 - המרידיאן מדרום - השתקפות. גם הוא מספק תמיכה למרידיאן הצפוני, כמו שלמדנו בשיעורים.
·         8 - תמיכה רגשית.
·         13 - תמיכה תודעתית.
·         21 - תמיכה נשמתית.
כל אלה הם מערך התמיכה של המרידיאן. כאשר אנו בוחרים מרידיאן לטיפול, אנחנו יכולים ליצור כוונה ולבקש ממערך התמיכה של המרידיאן להיכנס לפעולה.
כאשר מניחים את הזרוע על המרידיאן הנבחר במעגל המרידיאנים, אצבעות היד מוצאות את מקומן על מערך התמיכה:
"אור                 הנשמה            משתקף            ברגש                ובתודעה"
(אגודל-2)          (אצבע-21)       (אמה-3)           (קמיצה-8)        (זרת-13)
·         מספרים 1 ו-5 שנמצאים משני צדי המרידיאן, הם ספציפיים ולא ניתן להכיל אותם על כל מרידיאן. כל נשמה מגיעה לעולם עם מרידיאן אחד דומיננטי. בתוך תהליך ניתן לאתר את המרידיאן של האדם, אך עוד לא הגענו לזה...
כאשר יודעים מה המרידיאן, מספר 1 (המרידיאן שאחריו) הוא הקשר עם אמא. מספר 5 (המרידיאן שלפניו) קשור בשיעור מגלגול קודם - לתיקון שהנשמה הגיעה לבצע בגלגול הזה.
סיימנו עם מעגל תודה. כל אחד איפשר ל-3 אנשים שלהם הוא רוצה להודות לעלות בראשו. הודינו בלב לשלושתם והפכנו את התודה כלפי עצמנו, משום שזו השתקפות.
תודה.

היי שקטה, לזכרה של יונה גולדברג