שבוע חורפי אמיתי. התנור דלק ללא הפסקה. גשם וקור
והכל איפשר להיכנס יותר ויותר פנימה.
התחלנו את השיעור בשיתוף ובמתיחות, כשאנו נעזרים במודל של המיתרים
כשהתחלתי להסביר מחדש את המודל, לקח קצת זמן להתחבר. אבל תמיד המתיחות שמתגמשות כהרף עין, עוברות את הספקטיות. הלכנו עם המודל הזה צעד נוסף, להבנה שלמעשה ברווחים בין הצבעים טמון שוב אותו המודל של מיתרים. זה כמו לעשות זום אין למערכת. והמיתרים, הולכים ונהיים דקים, ככל שאנו מתבוננים פנימה.
תרגלנו את התחושה של למתוח אותם בעזרת הכוונה, יותר ויותר דקים, ולראות את התוצאות בבדיקה בבטן או במתיחה (כבר לא זוכרת... זה היה ביום ד' וכותבת בשבת)
אחרי הפסקה עם מרק חם, כשהבטן היתה מלאה, היתנסנו באבחון האלמנטים בבטן, מעל הגוף. וכשבחרנו באלמנט, בחרנו גם באחד מהמרידיאנים שבו, למשל אם בחרנו באלמנט העץ, בחרנו בין כיס המרה לכבד. ואת הטיפול באיבר, עשינו מחוץ לגוף, בנקודה השלישית, כשעם הכוונה, אנו רואים את האיבר עטוף במיתרים, ומותחים את המיתרים המתאימים.
ושוב, בודקים את האיזון שחל בגוף ומשתקף בבטן.
ואז שאלתי אתכם האם אתם מוכנים לצעד נוסף פנימה...
ביקשתי 'שפן' להדגמה. והראיתי שוב את הדיאגנוזה מעל לגוף. הבחירה היתה באלמנט העץ ובכבד. ועכשיו באה העמקה. שאלתי באיזו רמה הדיאגנוזה הזו?
מכיוון שלא כולנו עדיין למדנו את המודל הספיראלי (אריה), הדברים יסודרו כהלכתם...
התשובה הייתה, ברמה הרגשית.
ומכאן המסקנה שיש לעבוד עם הלב ולא עם הכבד.
עבדנו כולנו יחד על א'. דמעות יצאו קצת החוצה, וזיכרון מגיל 19 של שברון לב מאד חזק, בעקבותיו התחילו כאבי הפרקים.
בתום השיעור, כששאלתי מה למדנו היום? כמו שאני שואלת בתום כל שיעור, אמר י' שהכל אפשרי!!! וזה נכון. יש כל כך הרבה דרכים כדי להגיע למקום המדויק.
ועדיין, הכל מתחיל בלחץ שווה. והמשכי.
אפשר לקרוא כאן על המודל הספיראלי.
אפשר לצפות כאן בסרטון קטן על הגאומטריות של מרידיאן הכבד. ואפילו לתת להם להדהד בגוף בזמן שצופים.
הרבה אהבה
נעמי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה