ושוב, סיכום נפלא של עטר את השיעור. תודה לך.
זן שיאצו - שיעור 10
(29.12.15)
השבוע חזרנו למתוח את המרידיאנים בזוגות, כשאחד שוכב על הגב והשני
מותח לו את הידיים בהתאם למרידיאן וצועד צעדי חתול על היד. השתמשנו במערך התמיכה
של המרידיאן - ביקשנו לראות שש צורות גאומטריות בצבעים התואמים להן שמסתובבות אחת
בתוך השנייה.
שמנו לב שבמתיחות המרידיאנים עם הידיים, המתיחות של המרידיאנים
שנמצאים באותה שכבת צבע הן קרובות זו לזו. סגול - כליות ולב - ידיים למעלה; מעט
יותר למטה - כחול וטורקיז - כבד ומגן לב; יורדים קומה - ירוק - ריאות וטחול;
יורדים - אדום - שלפוחית שתן ומעי דק. בשלפוחית שתן היד פרוסה החוצה, ובמעי דק היא
מקופלת לכיוון הגוף, אך הידיים באותו קו גובה, אחת מול השנייה; יורדים - צהוב -
מעי גס וקיבה (שוב הידיים אחת מול השנייה); כתום - מחמם משולש וכיס מרה (הידיים
אחת מול השנייה). הצבעים, מלבד האדום, מסודרים גם לפי סדר הצ'אקרות.
דיברנו על יחסים בין הורים וילדים, על כך שלכל נשמה שיורדת לעולם, יש
לפחות 70% לעבור את הקשיים שהיא זימנה לעצמה וללמוד את השיעורים שלה. נשמות שיש
להן פחות סיכוי, לא יורדות אל תוך מבנה החיים המסוים שנבחן להן כשהיו למעלה, ויש
לכך קשר להפלות טבעיות ומקרי מוות בעריסה בחודשים הראשונים לחיים... דיברנו על כך
שההורים שבחרנו לעצמנו מדויקים להתפתחות הנשמה שלנו - הם יוצרים עבורנו מצבים
קיצוניים שבהם אנחנו מוכרחים לשנות ולהשתנות.
דיברנו על כיוון התנועה של מחלות בגוף. מחלות מתחילות מבחוץ ועוברות
פנימה - למשל מחלה בעור תקדים מחלה באיבר פנימי, מתחילות מהקצוות (הגפיים) ועוברות
למרכז ומתחילות מלמטה ועולות למעלה - למשל דורבן ברגל שמקדים אירוע לב. הריפוי הוא
בכיוון ההפוך. לכן, אם לאחר מחלה בדרכי הנשימה מופיעה פריחה, זה סימן טוב, שהמחלה
יוצאת מהגוף.
המשכנו עם הקטה בשכיבה על הגב:
עד עכשיו תרגלנו את השלבים בקטה כשאנחנו יושבים לצד המטופל. לאחר
החלקים שלמדנו במפגשים הקודמים, המשכנו היום לאחר שעברנו לשבת מול ראש המטופל, תוך
שמירת מגע במעבר. העבודה שתרגלנו היא על אזור הכתפיים, השכמות, ההגנה האחורית של
הלב, פתיחת הכנפיים.
באמצעות תנועה מהמפרקים מסדרים את ידי המטופל כך שהכתפיים והמרפקים
שלו יהיו בזוויות של 90 מעלות.
שמים שתי ידיים על החלק העליון של הכתפיים, כאשר האצבעות שלנו פונות
כלפי מעלה, ומותחים רחוק מאיתנו, לעבר האגן של המטופל. עצמות הכתפיים מחוברות
בחוטים אל עצמות האגן, והמתיחה מהכתפיים מגיעה עד האגן וממנו עד כפות הרגליים.
לאחר המתיחה עולים על הברכיים, הולכים עם כפות הידיים על הגב, עד
שמגיעים אל עצמות האגן - יד אחת מונחת בכל צד ומותחים יחד את עצמות האגן אחורה
בהישענות עם הגוף שלנו.
חוזרים אחורה לשבת מול הראש.
כשיד אחת תומכת, יוצרים עם אצבעות היד השנייה תנועות ספירליות מהירות
במקומות שונים באזור הכתפיים והשכמות. התנועה היא תנועה ספירלית קטנה כשבסופה יש
ניתוק מהיר של האצבעות תוך כדי המשך הסיבוב. תנועות אלה עוזרות במצבי הצטננות,
חולשה של הריאות, הן מסלקות ומנקות.
לאחר מכן עשינו תנועות ספירליות עם שתי כפות הידיים, צעדי "חתול
בלי שפם" באזור השכמות.
לאחר מכן ביצענו מתיחה של כל שכמה בנפרד החוצה מהגוף. יד אחת תומכת
והשנייה מותחת את השכמה הנגדית לה - השכמה היא בצורת משולש, והיד מונחת על הצלע של
השכמה שקרובה לעמוד השדרה ומקבילה אליו. המתיחה היא כלפי חוץ, בכיוון הנגדי לעמוד
השדרה, ובמקביל לאדמה. מחליפים ידיים ומותחים גם את השכמה השנייה.
לאחר מכן, שתי הידיים מוצלבות ומותחות יחד את שתי השכמות לשני
כיוונים.
מורידים את ידי המטופל למטה תוך תמיכה במרפק.
המהלך הבא הוא 'גיהוץ' השכמה עם האמה שלנו. מתחילים מקצה השכמה שקרוב
לעמוד השדרה ומגהצים באלכסון למטה והחוצה מהגוף.
שמים יד אחת על החלק העליון של עמוד השדרה, היד השנייה מונחת עלייה
ו"נוסעים" עם שתי הידיים לאורך עמוד השדרה עד ש"נתקעים" באגן.
הידיים שלנו מותחות קדימה והמשקל של הגוף שלנו אל העקבים.
עוברים לשבת לצד המטופל, כך שהפנים שלו יהיו מסובבות לכיוון השני.
בודקים את המשקל ב-3 המפרקים של היד - כתף, מרפק ושורש כף היד. את המפרק הכבד
ביותר מרימים כך שיהיה הגבוה מבין שלושתם, עם תמיכה בשבילנו - היד שלנו שמרימה את
המפרק נשענת על הרגל שלנו ויוצרת תנועת מנוף. הגובה והמיקום המדויקים של המפרק הם
לפי תחושה. שוהים במשך זמן מסוים עד להרגשת סיום, ובודקים שוב את המשקל בשלושת
המפרקים. כאשר העבודה היתה נכונה, יהיה שינוי במאזן המשקלים - לכיוון מאוזן יותר.
מכניסים את הברכיים מתחת לכתף המטופל, או חלק אחר מהרגליים שלנו - כך
שיהיה לו נוח. יושבים בזווית של 45 מעלות לעמוד השדרה של המטופל, כאשר הטבור פונה
פחות או יותר למרכז הגב העליון.
מחזיקים בעדינות עם האצבעות של חלק השכמה הרחוק מאיתנו (של השכמה
הקרובה אלינו) ו"פותחים" אותה לכיווננו. מאפשרים לכנף המלאך לצאת
ופותחים את הלב. לכל אחד יש גמישות שונה בשכמה, ולכן הפתיחה תהיה שונה מאדם לאדם -
יש לפתוח עד למקום נעים.
מוציאים את הרגליים מתחת לגוף, רוכנים מעל המטופל ומכניסים ידיים מעבר
לצד הרחוק מאיתנו באזור הכתף - ומרימים מעט לכיווננו - למעלה ואחורה אלינו.
עוברים לבצע את המהלך גם בצד השני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה