יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

זן-שיאצו על פי נעמי - שיעור מספר 5


 כל פעם מחדש, כשמתחיל השיעור, אין לי מושג מה הולך להיות בו. כל מה שאני יודעת זה שיצרתי נתיב, בתחילת השנה שהכיוון שלו הוא לימוד רב שכבתי., כדי שבסוף התהליך, ייווצר מארג שלם של תובנות בגוף, בתחושה, בהתכוונות, בהפעלה פנימית של מרידיאנים ונקודות, בהפעלת תבניות אור גאומטריות וביצירת ריפוי רב מימדי. כי הרי הכל אחד. ואנו מארג צבעוני ושמח שכל צליל וכוונה, ולחץ שווה, מהדהדים בתוכו ויוצרים את נתיב הריפוי האישי. וזה עולם כל כך רחב, כקוסמוס עצמו. וזו זכות גדולה,והודיה רבה, ללכת בדרך זו עם תלמידי.
בסדנת אבני מרפא "אבנים עם לב" שהייתה השבוע, ראיתי פתאום, איך הרצון שלי להביא את הכל במפגש אחד, הוא מוגזם למדי... ועדיין יכולה להעביר את החוויה. את הריפוי שנוצר מתוך ההדהוד הגאומטרי. אחד המשתתפים בסדנה, שמרפא את עצמו בשנים האחרונות, בריפוי עצמי מתאונה קשה, ומבחינת הרופאים, הוא נס מהלך, אמר בסדנה שהוא חש את עוצמת הריפוי ומרגיש שזו רפואת העתיד. מכיוון שהוא מבין לעומק רפואה סינית, הוא נגנב מהאפשרויות הגלומות במודל, אותו אני מכנה ספיראלת החיים, ובכיתות אנו רק בתחילתו. תגובה זו, הייתה אישור נוסף לאושר שאני חשה בהפעלת התבניות ולימודן. 

אבל מה למדנו השבוע?
לקחנו לנו רק 4 מרידיאנים. את אלו ששייכים לחיבור לעולם. (צהוב וירוק), וממוקמים במרכז הגוף מבחינת העומק.
מעי גס וריאות וקיבה וטחול. ולמדנו למתוח אותן בזוגות, ובידיים וברגליים. והפלא ופלא, קיבלנו טיפול פשוט שמתאים למרידיאנים אלו, ועל הדרך ראינו וחווינו את המתיחות שנמשכות במקביל לגוף ומעבר לו. ראינו את ההבדל, מתוך הטעויות שעשינו, בין להפעיל לחץ כלפי מטה (לא נעים בכלל), או למתוח מקביל לאדמה ומעבר לגוף (נעים נעים).המשכנו עם המרידיאנים האלו אל הגב, ועבדנו בתוך עמוד השדרה, כמו שלמדנו לפני שבוע, על החוליות המתאימות מבחינת אזורי הרוחב.
החוליות העליונות לריאות, מול הסרעפת, לקיבה, מול הטבור לטחול ולמעי הגס, פשוט, הרמנו את האגן ונתנו לו לנוח.
ואח"כ למדנו למתוח מכף רגל עד השכמה, ולהרים את האגן ללא מאמץ בתנועה שמאד משחררת עומסים מהגב.

ובתמונות:
מתיחה למרידיאני הריאות והמעי הגס

מתיחה לריאות

מתיחה למעי הגס

מתיחה לריאות


מתיחה למעי הגס

מתיחה למרידיאני הקיבה והטחול


מתיחה לטחול


מתיחה לקיבה

מתיחה לטחול


מתיחה לקיבה












אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה