קודם כל, רוצו לקרוא את הספר. (הוצאת פראג)
הוא מקסים, נוגע בעומק ומביא את הדברים בפשטות.
ומה שנאמר בספר זה כי הכל אנרגיה ולכן האנרגיה שאנו מפיקים מעצמנו תקבע את בריאותנו.
זה אולי לא חדש, אבל כתוב באופן פוקח עיניים.
וזה לוקח אותי אישית אל לימודי הביולוגיה, כשלמדתי לתואר ראשון.
שיעור פיזיקה. אנו מחברים מכשיר אוסילוסקופ לעור ורואים את התנודה האנרגטית של האדם. היום זה בטח הרבה יותר משוכלל. אבל כך היה בשנות ה 80. בזמן ההוא כבר התחלתי את לימודי הזן-שיאצו, וגם קצת למדתי עם רפי רוזן ביו-אנרגיה. אז כמובן שהאפשרות לראות אנרגיה מתורגמת לתמונה הדליקה אותי. ושמתי את היד שלי מעל ליד המחוברת למכשיר. איזו התרגשות הייתה לראות שהתמונה השתנתה וגדלה. באותו רגע השתכנעתי בקיום אנרגיה שאינה נראית לעין, וזה בהחלט הקל עלי בהמשך.
עוד פריצת דרך בהבנה שהכל אנרגיה ואנו מכוונים הכל, קרתה בשיעור עם המורה שלי לזן-שיאצו, ניג'ל דואוס. הוא סיפר על המורה שלו ביפן, שכשניג'ל היה מגיע לבקרו, הוא היה מתעניין בשלומם של אנשים אחרים שהכיר, ואחרי שהיה שואל לשלומם, היה בודק את היד שלו ומספר לניג'ל מה באמת שלומם ואיך המערכת האנרגטית שלהם. זה היה רגע, לפני כעשרים שנים, שבו הבנתי כי הכל אחד.
והיה עוד רגע מכונן. לפני כ 18 שנים. יצאתי לסיני, לטייל בג'בל סירבל. ההר היפה ביותר. עם קבוצת מטיילים מנוסים ובכושר. סחבנו תיקים עם כל הציוד במשך חמישה ימים. היה לי קשה, כבד, הרגלים התמלאו שלפוחיות, פחדתי המון ולפעמים גם התפעלתי מהיופי. בתום הטיול, חיכה לנו הר נוסף. ג'בל בנת. יש שני הרים בשם הזה בסיני ובשניהם, חוויתי חוויות משמעותיות.
המדריך ביקש ממני לשמור על הציוד ולא לעלות להר. כי הרי את הפחד והקושי שלי ראו כולם... אבל ירד גשם. ושמחתי והרגשתי שאלוהים מזמין אותי לטפס. וברגע אחד, כל הפחדים נמוגו. וההר היה הרבה יותר תלול ומפחיד מהסירבל. ואני פשוט מדלגת קדימה. כשהגעתי לפסגה, הייתי באחדות עם הכל. העברתי תרגול לחברי הקבוצה. ניסיתי להסביר מה קרה, אבל אף אחד לא הבין. זה היה רגע ראשון בו הייתי נוכחת עם הכל. מעבר למילים. הודיה רבה.
היום, הלימוד העובר דרכי, נובע מהתובנות האלו שנולדו מזמן. הדגש בשיעורים הינו על עבודה בתוכנו, והקשבה לתחושות גופניות. על יצירת שדה מגנטי בתוך הגוף ופתיחת השדות באופן הזה גם אצל חברי הקבוצה, והכל באופן פשוט וקל.
אם ברצונכם לדעת עוד, ולבוא ללמוד בסדנאות קצרות או ארוכות, מוזמנים לאתר
לסיכום, הספר חיבר אותי מחדש ודרך הביולוגיה לתובנות המופלאות הללו. ואני מודה לאיש הזה שהיה אמיץ מספיק כדי לראות נכוחה ולא את הפרדיגמה. מתנה גדולה עבור כולנו.
בסרטון זה אני מספרת חלק מהסיפור, למי שרוצה להקשיב...
חג שמח לכולנו
נעמי
הוא מקסים, נוגע בעומק ומביא את הדברים בפשטות.
ומה שנאמר בספר זה כי הכל אנרגיה ולכן האנרגיה שאנו מפיקים מעצמנו תקבע את בריאותנו.
זה אולי לא חדש, אבל כתוב באופן פוקח עיניים.
וזה לוקח אותי אישית אל לימודי הביולוגיה, כשלמדתי לתואר ראשון.
שיעור פיזיקה. אנו מחברים מכשיר אוסילוסקופ לעור ורואים את התנודה האנרגטית של האדם. היום זה בטח הרבה יותר משוכלל. אבל כך היה בשנות ה 80. בזמן ההוא כבר התחלתי את לימודי הזן-שיאצו, וגם קצת למדתי עם רפי רוזן ביו-אנרגיה. אז כמובן שהאפשרות לראות אנרגיה מתורגמת לתמונה הדליקה אותי. ושמתי את היד שלי מעל ליד המחוברת למכשיר. איזו התרגשות הייתה לראות שהתמונה השתנתה וגדלה. באותו רגע השתכנעתי בקיום אנרגיה שאינה נראית לעין, וזה בהחלט הקל עלי בהמשך.
עוד פריצת דרך בהבנה שהכל אנרגיה ואנו מכוונים הכל, קרתה בשיעור עם המורה שלי לזן-שיאצו, ניג'ל דואוס. הוא סיפר על המורה שלו ביפן, שכשניג'ל היה מגיע לבקרו, הוא היה מתעניין בשלומם של אנשים אחרים שהכיר, ואחרי שהיה שואל לשלומם, היה בודק את היד שלו ומספר לניג'ל מה באמת שלומם ואיך המערכת האנרגטית שלהם. זה היה רגע, לפני כעשרים שנים, שבו הבנתי כי הכל אחד.
והיה עוד רגע מכונן. לפני כ 18 שנים. יצאתי לסיני, לטייל בג'בל סירבל. ההר היפה ביותר. עם קבוצת מטיילים מנוסים ובכושר. סחבנו תיקים עם כל הציוד במשך חמישה ימים. היה לי קשה, כבד, הרגלים התמלאו שלפוחיות, פחדתי המון ולפעמים גם התפעלתי מהיופי. בתום הטיול, חיכה לנו הר נוסף. ג'בל בנת. יש שני הרים בשם הזה בסיני ובשניהם, חוויתי חוויות משמעותיות.
המדריך ביקש ממני לשמור על הציוד ולא לעלות להר. כי הרי את הפחד והקושי שלי ראו כולם... אבל ירד גשם. ושמחתי והרגשתי שאלוהים מזמין אותי לטפס. וברגע אחד, כל הפחדים נמוגו. וההר היה הרבה יותר תלול ומפחיד מהסירבל. ואני פשוט מדלגת קדימה. כשהגעתי לפסגה, הייתי באחדות עם הכל. העברתי תרגול לחברי הקבוצה. ניסיתי להסביר מה קרה, אבל אף אחד לא הבין. זה היה רגע ראשון בו הייתי נוכחת עם הכל. מעבר למילים. הודיה רבה.
היום, הלימוד העובר דרכי, נובע מהתובנות האלו שנולדו מזמן. הדגש בשיעורים הינו על עבודה בתוכנו, והקשבה לתחושות גופניות. על יצירת שדה מגנטי בתוך הגוף ופתיחת השדות באופן הזה גם אצל חברי הקבוצה, והכל באופן פשוט וקל.
אם ברצונכם לדעת עוד, ולבוא ללמוד בסדנאות קצרות או ארוכות, מוזמנים לאתר
לסיכום, הספר חיבר אותי מחדש ודרך הביולוגיה לתובנות המופלאות הללו. ואני מודה לאיש הזה שהיה אמיץ מספיק כדי לראות נכוחה ולא את הפרדיגמה. מתנה גדולה עבור כולנו.
בסרטון זה אני מספרת חלק מהסיפור, למי שרוצה להקשיב...
חג שמח לכולנו
נעמי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה