גם השבוע, סיכמה עטר את השיעור.
היו שיעורים מדהימים ומפעימים.
אני נרגשת מהעומק והחיבור שהנכם מגיעים אליו אחרי זמן כל כך קצר.
התחלנו לגעת בנושא הצבע והאור.
השמיים הם הגבול...
תודה לעטר.
האמת, רק דרך הסיכום שלה קלטתי כמה הרבה עבר בשיעור הזה.
זן שיאצו - שיעור 5 (17.11.15)
v
התחלנו כמו בכל שיעור במתיחות של המרידיאנים. כאשר אדם שוכב על הגב,
הוא באותה תנוחה כמו בעמידה, ולכן אפשר למתוח את הידיים שלו במתיחות של
המרידיאנים, כמו שהוא היה מותח אם היה עומד. התנסינו בזוגות וחווינו את השתפרות
המתיחה בעקבות התרגילים.
הערות מעניינות לגבי חלק מהמרידיאנים:
כליות: הכליות קשורות לרצון
- המרידיאן של שלפוחית השתן והמרידיאן של הכליות עוברים משני צדי היד - כל רצון
שיש לנו מתגשם באמצעות פעולה של הידיים.
מרידיאן הכליות
מסתיים בנקודת הסולאר פלקסוס בכף הרגל. כשאנו דורכים זו הנקודה הראשונה שנוגעת
בקרקע בצעד החדש. המשמעות היא שכל רצון שלנו מקבל תמיכה ראשונית מהאדמה.
הכליות
מסננות את הדם - כ-6 ליטר, 30 פעם ביום = 180. 18 זה 'חי', כלומר 10 פעמים ביום
אנו בוחרים בחיים דרך פעולת הכליות. הכליות קשורות להיריון וללידה, הן מחזיקות בתוכן
את כוח הרצון וכוח החיים.
לב: תפקידו של הלב להיות
שקט. הלב מתגלם ב-
1. פנים כף היד.
2. הלשון - כשיש חוסר
איזון בלב, הדבר יתבטא בחוסר איזון בדיבור - גמגום, חוסר יכולת לדבר (למשל מול
סמכות), שלשול בדיבור.
3. הניצוץ בעיניים -
הנשמה.
4. העקבים - במתיחת
מרידיאן הלב, העקבים פונים זה אל זה ונוגעים זה בזה (הכוונה למתיחה של הזוג לב +
מעי דק).
כיס המרה: נמצא
מול הלב ושומר עליו - שם נמצא האגו, הערס, ששומר על הלב מפני חשיפות יתר שעלולה
להוביל לפגיעה בו. הנשמה שלנו מגיעה לעולם עם פגיעות מגלגולים קודמים על מנת ליצור
תיקון עבור עצמה ולהעביר את הידע שלמדה. אחת התופעות שיכולה להיות עבור לב שספג
פגיעה, היא שבגלגולים הבאים האדם לא יחשוף את לבו בפני כל אחד.
כבד: מתיחת המרידיאן של
הכבד היא כתנועת כניעה. ה"אני" נכנע על מנת לאפשר מקום להוויה של
"הנני" - ההוויה של הנשמה.
טחול: חולשה בטחול קשורה
לשכחה, לנתינת יתר...
v לכל מרידיאן יש קשר
למרידיאן שנמצא מולו ולשני המרידיאנים שנמצאים על הציר המאונך להם. לכן, אם למטופל
יש רגישות במרידיאן מסוים, אפשר לעבוד על 3 המרידיאנים הנוספים במערכת שלו. למשל,
שלפוחית שתן. כאשר היא תהיה רגישה, גם המרידיאן שנמצא איתה בזוג - כליות - צפוי
להיות רגיש. לכן, נוכל לעבוד על המרידיאן שנמצא ממול - ריאות, ועל שני המרידיאנים
שעל הציר המאונך - טחול ומחמם משולש. לעבודה על מרידיאן שנמצא בקושי יכולות להיות
תוצאות עוצמתיות מדי, שהאדם לא מסוגל להכיל - למשל עבודה על מחמם משולש כאשר יש
עניין אקוטי במערכת יחסים בחייו של האדם.
v לכל מרידיאן יש צבע.
הצבעים החמים הם צבעי יאנג - אדום, כתום וצהוב. הצבעים הקרים הם צבעי יין - ירוק,
טורקיז, כחול, סגול. היאנג הוא היסוד הגברי, השמש. היין הוא היסוד הנשי, הפנימי,
האדמה.
האיברים שבצבעי יאנג (חמים) הם חלולים. האיברים שבצבעי יין (קרים) הם מלאים.
למשל, הריאות מלאות נאדיות. הלב הוא יוצא דופן - הוא בצבע קר, אך חלול.
v עבודה עם צבעים
בטיפול:
מלבד הצבעים של הצ'אקרות, הגוף שלנו בנוי משכבות של צבעים, כך שכל צבע
נמצא בכל חלק בגוף, אבל בעומק אחר, ברובד אחר.
הרובד החיצוני ביותר הוא אדום, אח"כ כתום, צהוב, ירוק, טורקיז,
כחול וסגול. הסגול מקיף את עמוד השדרה. אחרי הסגול יש זהב, ובו גם נמצאים כל
הצבעים, הפעם בסדר הפוך - מסגול עד אדום (זו השתקפות - כמו שבקשת יהיו הצבעים
מאדום עד סגול ואם תהיה מעליה קשת נוספת - הצבעים בה יהיו בסדר הפוך, של מראה).
הצבעים שבתוך הזהב הם בגוון שונה, מתכתי. הצינור הפנימי ביותר הוא בצבע כסף, בו
משתקפים הצבעים שוב מאדום עד סגול, והגוונים שלהם פסטליים, חלביים. הצינור הזהוב
והצינור הכסוף מתקשרים לשני הצינורות שעוברים במרכז הגוף -
ה-GV מאחור (עמוד השדרה) וה-CV מלפנים.
תרגלנו שני אופנים להשתמש בצבעים בטיפול:
1. מניחים ידיים על גוף
המטופל, מתחברים לאדמה. מתחילים להגיד בראש את הצבעים לפי סדר עם שהייה בכל אחד
מהם: אדום-כתום-צהוב-ירוק-טורקיז-כחול-סגול.
בוחרים
בצבע שמושך אותנו, מרגיש לנו חי, שמח, בולט. הצבע שנבחר קשור למרחב שבין המטופל
וביני. יכול להיות שלא ארגיש/אראה צבעים בכלל - זה קשור למצב שבו נמצא האדם שמולי.
לא
חייבים לראות ממש את הצבע, מספיק להגיד בראש את שמות הצבעים ולשים לב איזה צבע חי
בשבילנו יותר בתחושה.
אחרי
שבחרנו צבע, צוללים לתוכו...אם מדובר בירוק אפשר לדמיין מדשאות רחבות, עצים, ריח
של רעננות ירוקה אחרי גשם, אפשר להביא לתוכנו כדור ירוק מסתובב, אפשר לסובב בתוכו
את המילה "ירוק", אפשר לדמיין שאנחנו בתוך כדור ענק - מרחב ירוק... כל
דימוי שעוזר לנו להעצים בנו את תחושת הצבע.
לאחר
שמסיימים, עוברים שוב באופן מסודר על הצבעים, ואם יש צבע אחר שבולט - אפשר לעבוד
איתו.
לאחר
העבודה שלנו, יש לצפות שהצבעים יופיעו באחידות וברוגע כאשר נריץ אותם בראש.
ניתן
להשתמש בתרגיל בתוך הקטה שלמדנו - בתחילת הקטה לעבור על הצבעים ולבחור צבע, ואז
לנוע על הגוף בתוך מרחב שצבוע בצבע שנבחר. בתוך המרחב הזה למתוח לשני כיוונים...
ובסוף שוב לבדוק את קשת הצבעים.
2. מניחים ידיים על גוף
המטופל, מתחברים לאדמה, עוברים על הצבעים ובוחרים צבע. מבקשים לקבל שלושה כדורים
בצבע, בגוונים שונים (יסודי, מתכתי, פסטלי). משאירים את הידיים על הגוף ונותנים
לדמיון לפעול...
מהנקודה
הזו נמשיך בפעם הבאה.
o
אפשר להשתמש בצבעים גם ב"עזרה ראשונה" בכף היד, אבל אז כדאי
לדמיין צבעים קרים. צבעים חמים עלולים להחריף את הכאב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה